קרבנות
קרבנות- הקדמה
. תפקידו של הקרבן הוא לעורר את מחשבת האדם לתשובה כנה, ולהתקרבות אמיתית לבורא עולם. 39 קרבנות ציבור. קרבנות שחובה על הציבור להביאם בזמנם. למשל תמיד של שחר ותמיד של בין הערביים, שחובה על הציבור להביאם בכל יום. כמו כן, חובה על הציבור להקריב בכל שבת ומועד את קרבנות המוספים ועוד. קרבנות יחיד. קרבנות שאדם מביא בעקבות מאורע מסוים, כגון שחטא, והוא מביא קרבן לכפר על חטאו. גם קרבן פסח הוא קרבן יחיד שחייב כל אדם להקריב כל שנה בחג. 40
מנחות
סוגי קרבנות
קודשי קודשים:
על חלק מהקרבנות, למשל חטאת ואשם, נאמר בתורה הביטוי – 'קודש קדשים' והם קרבנות שנתקדשו בקדושה חמורה. שחיטת קדשי הקדשים וקבלת דמם כשרה בצפון העזרה בלבד .קדשי הקדשים מותרים באכילה לזכרי כהונה בלבד. אכילתם היא בתחום העזרה המקודשת בלבד ושיעור הזמן שנקבע לכהנים לאכול את בשר הקרבן הוא יום ולילה. כלומר היום בו הוקרב הקרבן והלילה שאחריו
קודשים קלים:
קדשים קלים הם קרבנות הנשחטים בכל מקום בעזרה . בשר קדשים קלים מתחלק לעלייה על המזבח, לכהנים ולבעלים של הקרבן. הכהן רשאי להאכיל את בשר הקרבן גם למשפחתו ולעבדיו, ובעלי הקרבן רשאים לאכול את בשר הקרבן גם מחוץ למקדש, כלומר בירושלים המקודשת שבין החומות
קטורת
קטורת הסמים הינה אבקה של אחד עשר סממנים (-צמחים) המעורבים יחד, ומוקטרת פעמיים בכל יום, כחלק מעבודת התמיד, על גבי מזבח הקטורת. ריח הקטורת התפשט מן המקדש לרחבי ירושלים, עד כדי שכלה שבירושלים אינה צריכה להתבשם מרוב ריח הקטורת. ואפילו עד יריחו והר מכוור שבעבר הירדן המזרחי הגיע הריח. קטורת מכפרת על עוון לשון הרע, והריח מחזק באדם את יראת המקדש ומעביר ממנו את זוהמת היצר הרע
תפילה במקום/כנגד קרבנות
במקדש הוקרבו קרבנות התמיד בשחר ובין הערביים. הקרבת הקרבנות היא אחד מן הדברים שהעולם עומד עליהם, יחד עם תורה וגמילות חסדים – עבודה. כשנחרב בית המקדש בטלה עבודת הקרבנות, וכנגדן חז"ל תיקנו את סדר התפילות המוכר לנו – "עבודה שבלב". שחרית כנגד קרבן תמיד של שחר, מנחה כנגד הקרבן של בין הערביים וערבית כנגד שיירי הקרבנות שממשיכים להישרף באש המזבח במשך הלילה. בסדר התפילה יש הרבה מאוד בקשות על ירושלים והמקדש, והרצון לחזור לעבודה האמיתית.
כספי ציבור- מחצית השקל
מידי שנה, בתחילת חודש אדר הכריזו על חובת כל אדם לתרום את תרומת מחצית השקל. התרומה היא בשביל שכל עם ישראל ירגיש חלק ושותפות במקדש, והיא זהה, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. כספי מחצית השקל מובאים למקדש, ומיועדים להקרבת קרבנות התמיד וצרכי הציבור של המקדש.